הקדמה: אז בסך הכל הגידול הוא די פשוט למרות המיתוס שיש צורך להיות מומחה.
כל אחד יכול לעשות זאת, עם קצת השקעה ואהבה לעניין, תקבלו צמח מרהיב ויפה שייתן לכם כל שנה תצוגה מרהיבה של פריחה בבית.
מבוא: רקע קצר על סחלבים - בלעז הם נקראים Orchids וזאת מפני שהפקעות שלהם דומות לאשכים (שמהן היו עושים את הסחלב) ביוונית Orchis זה אשכים.
הסחלבים משתייכים לסדרת האספרגיים עליהם נמנים גם האירוסים, הנרקיסים והאספרגוס (הגדולה בסדרות הצמחים).
קסמם של הסחלבים נתון כמובן במגוון הרחב והצבעוני של המינים השונים.
על תנאי הגידול:
הסחלב נפוץ בעיקר באזורים טרופיים באיזורי קו המשווה. המיקום הגיאוגרפי חשוב להבנה מאחר שבגידול של הסחלב בישראל אנו מנסים לחקות את התנאים אותם הוא מקבל בטבע באיזורי המוצא שלו. איזור קו המשווה בעולם הינו בעל אקלים טרופי המאופיין בטמפרטורות יחסית קבועות לאורך כל השנה (בסביבות ה-25 מעלות צלזיוס) ובלחות גבוהה.
רוב סוגי הסחלב אשר הובאו לארץ משתייכים לקבוצה שקרויה אפיפיטים. אפי- מעל. פיט-צמח. המשמעות של זה היא שהסחלב גדל על צמח אחר, בד"כ במפרק של עץ (היכן שישנו פיצול של ענף מן הגזע). שימו לב שהסחלב אינו פרזיט ואינו ניזון מהעץ בשום דרך אלא רק "נשען" עליו.
על גבי המפרק במעבה היערות הסבוכים צמח הסחלב נהנה מלחות גבוהה במיוחד מאחר ובאיזורים אלו יורד גשם כל השנה וחופת היער תחתה צומח הסחלב צפופה וגורמת כך ללחות להצטבר בה. מה שמאוד חשוב להבין הוא ששורש הסחלב חשוף ואינו נמצא בתוך קרקע אלא חשוף לאויר, "נשען" על גבי העץ המארח. את המים והמינרלים אותם צריך הסחלב קולטים השורשים הייחודיים מן הלחות אשר באויר. עזרה במשימה זו מקבל הסחלב מפטריית מיקוריזה אשר גדלה על שורשיו, קולטת חומרי הזנה ומעבירה את חלקם אל הסחלב בתהליך הקרוי בטבע "סימביוזה" בה כל אחד מן הצדדים השותפים "נהנה" מיתרונותיו של האחר. (הערה צדדית: מיקוריזה קיימת בטבע בהרבה מן הצמחים אשר אנו מכירים לדוג': אורנים) עוד דבר חשוב בהקשר של השורשים, הוא, כי הם זקוקים לתנאי לחות גבוהה של עד 99% אך לא ל- 100% (מים חופשיים).
יש צורך באוורור רב של השורש ולמניעת מצב בו הוא שרוי ב"מים עומדים".
הסחלב מעצם מיקומו ביער, תחת חופת העצים הסבוכים, נחשף לקרינת השמש לאחר שעברה דרך עלי העצים הרבים כך שבעצם זוהי קרינת שמש לא ישירה ומופחתת במידה רבה. יש לציין כי השורשים האוויריים הייחודיים מסוגלים גם הם לבצע פוטוסינתזה ועקב כך הם הופכים ירוקים!
איך כל זה גורם לנו לגדל סחלבים טוב יותר?
עכשיו כשאנו מכירים את סביבת הגידול הטבעית של הסחלב, קל לנו להבין מה רוצים מאיתנו במשתלה עם כל ההוראות הלא מובנות. בעצם כל אלו נועדו לחקות במידת מה את התנאים המועדפים עליו.
שימו לב שרוב הסחלבים נמכרים בעציצים שקופים (אור לשורשים - זוכרים?) כמו כן, המצע שבו הם שרויים הוא לא מצע רגיל של אדמה גננית אלא תערובת ייחודית המורכבת בדרך כלל מסות (bark) - קליפות עצים חתוכות המאפשרות אוורור רב, ומקוקוס וכבול המאפשרים שמירת לחות מסויימת בסביבת השורשים.
כללי אצבע לגידול סחלב אצלכם בבית:
תנאי אור מועדפים - אור אך לא שמש. בדיוק כמו בסביבתו הטבעית.
טמפרטורות: 18-25 מעלות צלזיוס. הבעיות מתעוררות בעיקר בטמפרטורות הנמוכות ולכן יש לגדלו בתוך הבית בתקופת החורף באיזור חמים.
השקיה: פעם בשבוע, כמות של בערך כוס.עדיפות למים מזוקקים או מורתחים ומקוררים לטמפ' החדר. ניתן לאסוף מי קונדנסציה של מזגנים או לאסוף מי גשמים. יש לדאוג לניקוז טוב של המים בצלחת (אני משתמש בחלוקי נחל המונחים על גבי הצלחת ומונעים מגע ישיר של מי הנקז עם העציץ) בחורף - ניתן למעט בהשקיה.
דישון: ישנם בקבוקי דשן סחלבים נוזלי הנמכרים במשתלות. ייחודו של הדשן הוא ברמת ה-pH המותאמת לסחלב ובכך שישנה תוספת בכמות הזרחן אשר חשוב למופע הפריחה. (שימו לב שגם בדשן לצמחים פורחים זו אותה שיטה). בדרך כלל כתובים יחסי המיהול של הדשן על גבי התוית. ניתן לתת פעם בחודש על פי הכמות המומלצת או לחלק את הכמות ל-4 ולתת את הדשן בכל השקייה שבועית.
לחות: זהו התנאי אותו הכי קשה לחקות. במשתלות מקצועיות מגדלים את הסחלב בחממות עם מערפלים עיליים שנותנים "פולסים" קצרים של מים דקים בתדירות גבוהה. בבית ניתן לקנות שפריצר פשוט ולהתיז על גבי הסחלב לזמן קצר.
דבר נוסף בעניין הלחות. שימו לב שהסחלב לא נמצא בסמוך למזגן אשר "מייבש" את האויר ומוריד בצורה ניכרת את הלחות בחדר.
קיטום עמוד פריחה: כל מין והשגעונות שלו. חלק יחדשו עלים ע"ג עמוד הפריחה ולכן אין צורך לקטום, וחלק ייבשו במילא את העמוד לכן ניתן מראש לחתוך ולהשאיר 2 "עיניים" מהבסיס.
בעיות: סחלב בעל מופע רע: הטעות הנפוצה ביותר בגידול סחלבים הינה ההשקיה. קשה לנו להבין כי זהו אינו צמח עציץ רגיל אותו משקים כאשר המצע אינו לח, אלא סחלב בעל תכונות ייחודיות ולכן אנו נותנים עודף השקיה. ישנם כאלו המקפידים על מרווחי השקייה אבל משקים בכמות הגדולה מכוס. ברגע שנזהה סחלב במצוקה - נפסיק/נמעט בהשקיה. חשוב להבין כי חלק מן הסחלבים עוצרים את גידולם בחורף. אין זה אומר שהם במצוקה. עם עליית הטמפרטורות באביב, הסחלב מקבל תנאים טובים יותר ואמור לפתח עלים חדשים. במידה והמצע בן כמה שנים יש צורך בהחלפתו. עם ההחלפה ננצל הזדמנות ונסיר שורשים רקובים ולא מפותחים, וננסה להוציא אדמה ורקבובית מבין השורשים בעדינות מרובה על מנת לאוורר את השורשים. אין צורך בהגדלת העציץ כמו בצמחים אחרים. ניתן לשטוף את העציץ הקיים משאריות חומר אורגני ומלחים.
מזיקים: כמעט ולא קיימים בארץ, אך נצפו מספר בעיות. אקריות - יצורים זעירים המשתייכים למחלקת העכבישניים. ניתן לזהות על פי קורים על גבי העלים או נעים על העלים בעזרת זכוכית מגדלת. הפתרון: ריסוס מתמיד במים ואוורור.
לסיכום, כל אחד יכול לגדל סחלבים, סוד ההצלחה טמון בהכרת מקום הגידול המקורי וכמובן בהשקעה.
בהצלחה לכולם!
כל אחד יכול לעשות זאת, עם קצת השקעה ואהבה לעניין, תקבלו צמח מרהיב ויפה שייתן לכם כל שנה תצוגה מרהיבה של פריחה בבית.
מבוא: רקע קצר על סחלבים - בלעז הם נקראים Orchids וזאת מפני שהפקעות שלהם דומות לאשכים (שמהן היו עושים את הסחלב) ביוונית Orchis זה אשכים.
הסחלבים משתייכים לסדרת האספרגיים עליהם נמנים גם האירוסים, הנרקיסים והאספרגוס (הגדולה בסדרות הצמחים).
קסמם של הסחלבים נתון כמובן במגוון הרחב והצבעוני של המינים השונים.
על תנאי הגידול:
הסחלב נפוץ בעיקר באזורים טרופיים באיזורי קו המשווה. המיקום הגיאוגרפי חשוב להבנה מאחר שבגידול של הסחלב בישראל אנו מנסים לחקות את התנאים אותם הוא מקבל בטבע באיזורי המוצא שלו. איזור קו המשווה בעולם הינו בעל אקלים טרופי המאופיין בטמפרטורות יחסית קבועות לאורך כל השנה (בסביבות ה-25 מעלות צלזיוס) ובלחות גבוהה.
רוב סוגי הסחלב אשר הובאו לארץ משתייכים לקבוצה שקרויה אפיפיטים. אפי- מעל. פיט-צמח. המשמעות של זה היא שהסחלב גדל על צמח אחר, בד"כ במפרק של עץ (היכן שישנו פיצול של ענף מן הגזע). שימו לב שהסחלב אינו פרזיט ואינו ניזון מהעץ בשום דרך אלא רק "נשען" עליו.
על גבי המפרק במעבה היערות הסבוכים צמח הסחלב נהנה מלחות גבוהה במיוחד מאחר ובאיזורים אלו יורד גשם כל השנה וחופת היער תחתה צומח הסחלב צפופה וגורמת כך ללחות להצטבר בה. מה שמאוד חשוב להבין הוא ששורש הסחלב חשוף ואינו נמצא בתוך קרקע אלא חשוף לאויר, "נשען" על גבי העץ המארח. את המים והמינרלים אותם צריך הסחלב קולטים השורשים הייחודיים מן הלחות אשר באויר. עזרה במשימה זו מקבל הסחלב מפטריית מיקוריזה אשר גדלה על שורשיו, קולטת חומרי הזנה ומעבירה את חלקם אל הסחלב בתהליך הקרוי בטבע "סימביוזה" בה כל אחד מן הצדדים השותפים "נהנה" מיתרונותיו של האחר. (הערה צדדית: מיקוריזה קיימת בטבע בהרבה מן הצמחים אשר אנו מכירים לדוג': אורנים) עוד דבר חשוב בהקשר של השורשים, הוא, כי הם זקוקים לתנאי לחות גבוהה של עד 99% אך לא ל- 100% (מים חופשיים).
יש צורך באוורור רב של השורש ולמניעת מצב בו הוא שרוי ב"מים עומדים".
הסחלב מעצם מיקומו ביער, תחת חופת העצים הסבוכים, נחשף לקרינת השמש לאחר שעברה דרך עלי העצים הרבים כך שבעצם זוהי קרינת שמש לא ישירה ומופחתת במידה רבה. יש לציין כי השורשים האוויריים הייחודיים מסוגלים גם הם לבצע פוטוסינתזה ועקב כך הם הופכים ירוקים!
איך כל זה גורם לנו לגדל סחלבים טוב יותר?
עכשיו כשאנו מכירים את סביבת הגידול הטבעית של הסחלב, קל לנו להבין מה רוצים מאיתנו במשתלה עם כל ההוראות הלא מובנות. בעצם כל אלו נועדו לחקות במידת מה את התנאים המועדפים עליו.
שימו לב שרוב הסחלבים נמכרים בעציצים שקופים (אור לשורשים - זוכרים?) כמו כן, המצע שבו הם שרויים הוא לא מצע רגיל של אדמה גננית אלא תערובת ייחודית המורכבת בדרך כלל מסות (bark) - קליפות עצים חתוכות המאפשרות אוורור רב, ומקוקוס וכבול המאפשרים שמירת לחות מסויימת בסביבת השורשים.
כללי אצבע לגידול סחלב אצלכם בבית:
תנאי אור מועדפים - אור אך לא שמש. בדיוק כמו בסביבתו הטבעית.
טמפרטורות: 18-25 מעלות צלזיוס. הבעיות מתעוררות בעיקר בטמפרטורות הנמוכות ולכן יש לגדלו בתוך הבית בתקופת החורף באיזור חמים.
השקיה: פעם בשבוע, כמות של בערך כוס.עדיפות למים מזוקקים או מורתחים ומקוררים לטמפ' החדר. ניתן לאסוף מי קונדנסציה של מזגנים או לאסוף מי גשמים. יש לדאוג לניקוז טוב של המים בצלחת (אני משתמש בחלוקי נחל המונחים על גבי הצלחת ומונעים מגע ישיר של מי הנקז עם העציץ) בחורף - ניתן למעט בהשקיה.
דישון: ישנם בקבוקי דשן סחלבים נוזלי הנמכרים במשתלות. ייחודו של הדשן הוא ברמת ה-pH המותאמת לסחלב ובכך שישנה תוספת בכמות הזרחן אשר חשוב למופע הפריחה. (שימו לב שגם בדשן לצמחים פורחים זו אותה שיטה). בדרך כלל כתובים יחסי המיהול של הדשן על גבי התוית. ניתן לתת פעם בחודש על פי הכמות המומלצת או לחלק את הכמות ל-4 ולתת את הדשן בכל השקייה שבועית.
לחות: זהו התנאי אותו הכי קשה לחקות. במשתלות מקצועיות מגדלים את הסחלב בחממות עם מערפלים עיליים שנותנים "פולסים" קצרים של מים דקים בתדירות גבוהה. בבית ניתן לקנות שפריצר פשוט ולהתיז על גבי הסחלב לזמן קצר.
דבר נוסף בעניין הלחות. שימו לב שהסחלב לא נמצא בסמוך למזגן אשר "מייבש" את האויר ומוריד בצורה ניכרת את הלחות בחדר.
קיטום עמוד פריחה: כל מין והשגעונות שלו. חלק יחדשו עלים ע"ג עמוד הפריחה ולכן אין צורך לקטום, וחלק ייבשו במילא את העמוד לכן ניתן מראש לחתוך ולהשאיר 2 "עיניים" מהבסיס.
בעיות: סחלב בעל מופע רע: הטעות הנפוצה ביותר בגידול סחלבים הינה ההשקיה. קשה לנו להבין כי זהו אינו צמח עציץ רגיל אותו משקים כאשר המצע אינו לח, אלא סחלב בעל תכונות ייחודיות ולכן אנו נותנים עודף השקיה. ישנם כאלו המקפידים על מרווחי השקייה אבל משקים בכמות הגדולה מכוס. ברגע שנזהה סחלב במצוקה - נפסיק/נמעט בהשקיה. חשוב להבין כי חלק מן הסחלבים עוצרים את גידולם בחורף. אין זה אומר שהם במצוקה. עם עליית הטמפרטורות באביב, הסחלב מקבל תנאים טובים יותר ואמור לפתח עלים חדשים. במידה והמצע בן כמה שנים יש צורך בהחלפתו. עם ההחלפה ננצל הזדמנות ונסיר שורשים רקובים ולא מפותחים, וננסה להוציא אדמה ורקבובית מבין השורשים בעדינות מרובה על מנת לאוורר את השורשים. אין צורך בהגדלת העציץ כמו בצמחים אחרים. ניתן לשטוף את העציץ הקיים משאריות חומר אורגני ומלחים.
מזיקים: כמעט ולא קיימים בארץ, אך נצפו מספר בעיות. אקריות - יצורים זעירים המשתייכים למחלקת העכבישניים. ניתן לזהות על פי קורים על גבי העלים או נעים על העלים בעזרת זכוכית מגדלת. הפתרון: ריסוס מתמיד במים ואוורור.
לסיכום, כל אחד יכול לגדל סחלבים, סוד ההצלחה טמון בהכרת מקום הגידול המקורי וכמובן בהשקעה.
בהצלחה לכולם!
